קבלת תביעה נגד פולק בדיקת ריבית בע"מ

רקע

1.         מונחת בפני תביעה כספית בסך 30,876 ש"ח.

2.         חברת הפרזול סחר ושיווק מ.ב. בע"מ (להלן: "התובעת") עוסקת במכירת מוצרי פרזול למיניהם.

3.         בסביבות חודש מרץ לשנת 1999 פנה אליה הנתבע, כאיש מכירות,  מטעם חברה בשם פולק בדיקת ריבית בע"מ (להלן: "פולק בע"מ") והציג אותה כחברה המתמחה בבדיקת ריביות. מנהל התובעת שוכנע על ידי הנתבעים כי יש ממש בבדיקות אלו וכי הבנק עמו עובדת התובעת לצורך עסקיה גבה ממנה סכומים ביתר שלא כדין. משכך הסכים מנהל התובעת להעביר לידיה של פולק בע"מ מסמכים שונים עבור ביצוע בדיקה ראשונית וללא כל תשלום או התחייבות מטעמה.

4.         הבדיקה דנן העלתה כי קיימת עילת תביעה "רצינית" כנגד הבנק ואף ייתכן כי הסכום בה תזכה התובעת יכול לעמוד על כ - 700,000 ש"ח.  באותו מעמד התבקשה התובעת לשלם תשלום  בסך 3,000$ ארה"ב בגין קבלת חוות דעת מסודרת אשר עימה יהיה ניתן להגיש תביעה כנגד הבנק בבית המשפט.

5.   חוות הדעת מעולם לא נמסרה לידי התובעת, והנתבעים פעלו בשיטת "הלוך ושוב" וטרטרו את מנהל התובעת בדרישות חוזרות ונשנות לקבלת מסמכים ועוד מסמכים, עד אשר זה פנה לעיסוקיו והשאיר את עניין התביעה נגד הבנק תלוי לטיפול במועד מאוחר יותר.

6.   כשמועד זה הגיע ביקשו הנתבעים מהתובעת עבור ביצוע בדיקה מחודשת  ומעודכנת של "חובות" הבנק כלפי התובעת סך נוסף של  12,500 ש"ח.

7.   לטענתה של התובעת, הנתבעים הוליכו אותה שולל לעניין סיכויי הזכייה בתביעה. מנהל התובעת נפגש עם עו"ד מומחה בתחום, שכתובתו נמסרה לו ע"י הנתבע, והופתע כאשר זה מסר לו כי סיכויי התביעה קלושים ביותר ולמעשה אין לתובעת כל "קייס" כנגד הבנק.

8.   לשיטתה של התובעת, הכספים אשר שילמה היו חסרי כל בסיס וללא כל תמורה. משכך, תובעת היא את השבתם.

9.   התובעת הגישה תביעה זו כנגד פולק בע"מ, מר דורון פולק (להלן: "דורון") ומר קליימן יאן (להלן: "הנתבע").

10. תביעה זו הוגשה בהליך של 'סדר דין מהיר'  אך לאור חשיבות העניין סברתי שנכון יהיה שפסק הדין לא יהיה מנומק בתמציתיות  בהתאם לתקנה 214ט"ז(ב) בתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד - 1984.

11. בתאריך ה - 14/01/07 ניתן פסק דין בהעדר כנגד פולק בע"מ ופסק דין בהתאם לסעיף 79א' (א) לחוק בתי המשפט בין התובעת ובין דורון בסך של  10,000 ש"ח.

12. הנתבע טען בכתב הגנתו כי אין כל יריבות בינו לבין התובעת. בשנת 1999, אכן היה אחד מבעלי השליטה בפולק בע"מ אולם כל שפעל היה בשמה של פולק בע"מ בתור איש מכירות ותו לאו.

13. לעניין ההסכם משנת 2004 הרי שפולק בע"מ כבר לא הייתה פעילה והוא עבד בתור שכיר בעסקו הפרטי של דורון. לגופו של עניין, הרי שעת נכרת ההסכם הראשון התובעת לא העבירה את מלוא המסמכים אשר התבקשו על ידי הנתבעים ומשכך לא ניתנה חוות דעת. כאשר בוצעה התקשרות נוספת ניתנה חוות דעת.

14. בחוות דעת זו, כפי שהובהרה על ידי עו"ד שנפגש עם הצדדים לעניין הגשת התביעה כנגד הבנק התבררה כי העילה המרכזית והעיקרית בתיק חסרת בסיס שכן לא ניתן להאשים את הבנק כמי שהתנה שירות בשירות. לטענת הנתבע, אין זה אומר כי שאר רכיבי התביעה נגוזו גם כן ולתובעת הייתה זכות תביעה כנגד הבנק, היא הייתה זו שהחליטה שלא להגיש תביעה כנגד הבנק ואין זה אומר כי פולק בע"מ ולאחר מכן עסקו של דורון לא עשו את עבודתם עד כדי כך כי אינם זכאים לשכר.

15. בתאריך ה - 03/09/07 התקיים בפני דיון ההוכחות ובסופו הגיעו הצדדים להסכמה דיונית בו הם ויתרו על הגשת סיכומים.

16. לדידי, לאחר שעברתי על כתבי הטענות, תצהירי העדים, חקירותיהם הנגדיות והנספחים והראיות שהוצגו בפני, מצאתי לנכון לקבל את התביעה כנגד הנתבע במלואה.

דיון

המסגרת הנורמטיבית

17.       סעיף 4 לחוק החברות התשנ"ט - 1999 (להלן "החוק") קובע את הכלל הבסיסי בדיני חברות: